כשהגוף תוקף את עצמו: כל מה שצריך לדעת על מחלה אוטואימונית וספורט

חיים עם מחלה אוטואימונית מציבים אתגרים מורכבים בפני הסובלים ממנה, במיוחד לספורטאים וחובבי פעילות גופנית. מחלות אלה, המשפיעות על מערכות שונות בגוף, מתאפיינות בהתקפה של מערכת החיסון על רקמות בריאות. האם אתם או אדם קרוב מתמודדים עם מחלות אלה? תוהים כיצד ניתן לשלב פעילות גופנית בריאה לצד ההתמודדות עם התסמינים? מיד נעמיק בהבנת מחלות אוטואימוניות, נבחן את הגורמים והתסמינים שלהן, ונסקור את מגוון אפשרויות הטיפול הקיימות כיום, כולל גישות משולבות המתאימות גם לספורטאים.

מהי מחלה אוטואימונית?

מחלה אוטואימונית מתרחשת כאשר מערכת החיסון שלנו, האמורה להגן על הגוף מפני פולשים זרים, טועה בזיהוי ותוקפת את רקמות הגוף הבריאות. מדובר בקבוצה של למעלה מ-100 מחלות שונות, כאשר לכל אחת מהן מאפיינים ייחודיים ואיברי מטרה שונים. בגוף בריא, מערכת החיסון מסוגלת להבדיל בין תאי הגוף לבין חיידקים או וירוסים. במצב של מחלה אוטואימונית, היכולת להבחין נפגעת, וכתוצאה מכך נוצרת תגובה חיסונית שגויה.

הגורמים למחלות אוטואימוניות

הגורמים המדויקים להתפתחות מחלה אוטואימונית עדיין נחקרים, אך המחקר הרפואי מצביע על שילוב מורכב של גורמים גנטיים וסביבתיים. אנשים עם היסטוריה משפחתית של מחלות אוטואימוניות נמצאים בסיכון גבוה יותר, אך הגנים לבדם אינם מספיקים להופעת המחלה. לרוב נדרש "טריגר" סביבתי שמפעיל את התגובה האוטואימונית אצל אנשים בעלי נטייה גנטית. גורמי הטריגר הנפוצים כוללים:

1. זיהומים ויראליים או חיידקיים מסוימים
2. חשיפה לרעלים וכימיקלים סביבתיים
3. שימוש בתרופות מסוימות
4. עקה גופנית קיצונית
5. חוסר איזון הורמונלי
6. שינויים תזונתיים משמעותיים
7. חשיפה לקרינת שמש מוגברת
8. גורמי סטרס פסיכולוגיים כרוניים

תסמינים נפוצים של מחלה אוטואימונית

תסמיני מחלה אוטואימונית יכולים להשתנות מאוד בין סוגי המחלות השונים ובין אנשים שונים. התסמינים המשותפים למרבית המחלות האוטואימוניות כוללים:

• עייפות כרונית וירידה בסיבולת
• כאבי מפרקים ושרירים המקשים על תנועה ופעילות
• דלקת ונפיחות ברקמות הגוף השונות
• חום נמוך ותחושת חולשה כללית
• ירידה או עלייה לא מוסברת במשקל
• פריחות עוריות ורגישות לשמש
• קשיי ריכוז והפרעות שינה

אצל ספורטאים, מחלה אוטואימונית עלולה להתבטא בתחילה בירידה בלתי מוסברת ביכולות, זמני התאוששות ארוכים יותר מהרגיל, ונטייה מוגברת לפציעות שרירים וגידים. לעיתים קרובות, תסמינים אלה מיוחסים בטעות לאימון יתר או לבעיות שגרתיות אחרות, מה שעלול לדחות את האבחון הנכון.

סוגים נפוצים של מחלות אוטואימוניות

ישנן מספר מחלות אוטואימוניות נפוצות:

1. דלקת מפרקים שגרונית (RA) – פוגעת במפרקים וגורמת לכאב, נוקשות ודלקת המגבילים טווחי תנועה.
2. זאבת אדמנתית מערכתית (SLE) – משפיעה על מגוון מערכות בגוף, כולל העור, המפרקים, הכליות והלב.
3. טרשת נפוצה (MS) – פוגעת במערכת העצבים המרכזית וגורמת לבעיות בקואורדינציה, חולשת שרירים ועייפות קיצונית.
4. מיאסטניה גרביס – משפיעה על חיבור העצב-שריר, וגורמת לחולשת שרירים המחמירה עם מאמץ ופעילות חוזרת.
5. פסוריאזיס – מחלת עור אוטואימונית.

טיפולים רפואיים וטיפולים משלימים

אף שאין תרופה מלאה למחלה אוטואימונית, קיימים מגוון טיפולים שיכולים לסייע בניהול התסמינים ולשפר את איכות החיים. הטיפולים כוללים:

1. טיפול תרופתי – תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs), סטרואידים, תרופות אימונוסופרסיביות וטיפולים ביולוגיים המכוונים לרכיבים ספציפיים במערכת החיסון.
2. פיזיותרפיה ותרפיה בתנועה – מסייעות בשמירה על טווחי תנועה, חיזוק שרירים והפחתת כאב.
3. תזונה מותאמת – דיאטות אנטי-דלקתיות והימנעות ממזונות שמחמירים דלקת יכולות לסייע בהפחתת דלקת סיסטמית.
4. טיפולים משלימים – כגון רפלקסולוגיה, דיקור, עיסוי רפואי ועוד, המסייעים בהפחתת מתח וכאב.
5. ליווי פסיכולוגי – קבלת טיפול פסיכולוגי בגבעת שמואל לתמיכה רגשית, במכון המתמחה ב-CBT, יכולה לעזור בהתמודדות עם המתח והעומס הנפשי שמלווים מחלה אוטואימונית.

פעילות גופנית עם מחלה אוטואימונית: המלצות והנחיות

למרות האתגרים, פעילות גופנית מותאמת יכולה להיות מועילה מאוד לאנשים עם מחלה אוטואימונית. נמצא שפעילות גופנית מתונה וסדירה יכולה לשפר את תפקוד מערכת החיסון, להפחית דלקת כרונית, לשפר מצב רוח ולחזק את השרירים והמפרקים בעת התמודדות עם המחלה. הינה כמה המלצות לפעילות גופנית מותאמת לאנשים עם מחלה אוטואימונית:

1. התחילו בהדרגה – העלו באיטיות את העצימות ומשך הפעילות, כדי לתת לגוף זמן להסתגל.
2. האזינו לגוף – למדו לזהות את ההבדל בין כאב "טוב" של אימון לבין כאב המעיד על החמרה במצב.
3. תכננו זמני התאוששות – זמני מנוחה ארוכים יותר בין אימונים חיוניים לספורטאים עם מחלות אוטואימוניות.
4. שלבו אימוני גמישות – פילאטיס, אימוני יוגה וסוגי מתיחות אחרים יכולים לשפר טווחי תנועה ולהפחית נוקשות.
5. בחרו פעילויות בעצימות נמוכה – שחייה, הליכה, אופניים ואימוני התנגדות קלים מעמיסים פחות על המפרקים ומערכת החיסון.

לסיכום

מחלה אוטואימונית מציבה אתגרים ייחודיים בפני ספורטאים ואנשים פעילים, אך עם אבחון מוקדם, טיפול מתאים, והתאמות בשגרת האימונים, ניתן להמשיך לחיות חיים פעילים ומספקים. ההתמודדות עם מחלות אלה דורשת גישה המשלבת טיפול רפואי, תזונה מותאמת, פעילות גופנית מדודה וגם תמיכה נפשית.

המידע באתר הוא לא חוות דעת רפואית או המלצה רפואית מכל סוג שהוא, כדי לקבל את הטיפול המדויק לצורך הטיפול בבעיה יש לפנות לרופא ו/או למומחה בלבד.